 |
עלמא די נולד כפי שרבות מהיצירות הספרותיות הגדולות נולדות – בהשראה, במהירות, והרחק הרחק מתחומי הסדר הממסדי. אולם כמו כל יצירה משמעותית, ההופכת לנכס עבור הדורות הבאים, הוייתו וחייו של עלמא די החלו זמן רב לפני שנולד והפך לספר. עלמא די נולד כקרעים של מגילות עפות, יומנים ושברי פרקים, שהיו נושרים מחיקו של ארי אלון בהרצאותיו הנודדות ברחבי הארץ. עם הזמן, החלו חלקיו השונים של עלמא די לעבור תהליך התגבשות ראשוני; נאספו הדפים, נוספו עליהם קטעים ופרקים חדשים וכולם יחד הודפסו באביב תש"נ (1990) כגיליון שלם (קיד')של כתב העת הקיבוצי החשוב שדמות.
התגובות לחשיפתו בציבור של עלמא די היו רבות ועזות; כנסים, ימי עיון ודפים רבים של מחשבה והגות נוצרו כתגובה לדברים המפתיעים והמרגשים של עלמא די. למרבה הפלא, תוך כשלושה חודשים אזלו כל עותקי המהדורה והודפסה מהדורה נוספת של כתב העת שדמות. עלמא די החל לעבור מיד ליד ומפה לפה ועותקיו נקראו בשקיקה מחתרתית על ידי ישראלים ויהודים רבים שחיפשו נתיב חדש לתרבות היהודית.
עלמא די חשף הארוס והתשוקה המפעפעים בין גוויליהם של המקורות היהודיים הקדומים והצביע על האתגר המרענן שהם מציגים בפני הציונות והחברה והתרבות הישראליים. ממרחק עשרים השנים שחלפו מאז, ניתן לקבוע באחריות רבה, כי עלמא די של ארי אלון הוא אחד מהניסוחים הראשוניים והחשובים ביותר של הרנסנס היהודי החילוני בישראל.
|
